עיסוק בתחום הנדל"ן עשוי להיות מאוד מתגמל ולא בכדי, מושך אליו מתעניינים רבים, אולם, לא כל אדם יכול לעסוק בתיווך מקרקעין וישנם כמה קריטריונים, שנקבעו החל משנת 1997, השנה בה נכנס לתוקף, חוק המתווכים במקרקעין.
תיווך מקרקעין משמעו, פגישתם של שני צדדים או יותר למטרת ביצוע עסקת זכות מקרקעין והכוונה היא לפגישה, שמטרתה קנייה או מכירה של נכס מכל סוג, בין אם היא רשומה ובין אם לא. כמו שצוין קודם, לא כל אדם רשאי לעסוק בתיווך מקרקעין, אז מי כן?
על פי חוק המתווכים במקרקעין, כל אדם שעבר את הבחינה לקבלת רישיון תיווך בהצלחה והנו בעל רישיון תקף מאת רשם המתווכים של משרד המשפטים, הנו מתווך מורשה לכל עניין ודבר.
אל הבחינה לקבלת רישיון יכול לגשת כל אזרח או תושב ישראל מעל גיל שמונה עשרה, בעל היתר עבודה בישראל, שאינו הכריז על פשיטת רגל ושאינו מורשע בעבירה שיש עליה קלון או ששירת תקופת מאסר בפועל, בתקופה של עד חמש שנים אחורה מיום הגשת הבקשה.
חוק המתווכים במקרקעין נועד לעגן את זכויותיהם של המתווכים ושל לקוחותיהם בחוק והוא מחדד נקודות שונות למען הסר ספק.
אחד מעיקרי החוק, הוא חובת חתימה על טופס הזמנת שירותי תיווך במקרקעין. סעיף זה עיקרו להסדיר את היחסים בין הלקוח למתווך בנוגע לדמי תיווך ובו מדובר על כך שמתווך, אינו זכאי לדמי תיווך, כל עוד הלקוח לא חתם בכתב ידו על הזמנה לביצוע פעולת תיווך. כמו כן, המתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך אם עוסק במקצוע שלא ברשות או אם הנו בעל רישיון שלא בתוקף.
בנוסף, החוק מפרט את מועד תשלום דמי התיווך, את חובת המתווך כלפי לקוחותיו ונוגע בנקודות חשובות כמו למשל מה קורה כשהסכם לא יוצא לפועל ומי יזכה בדמי התיווך, במקרה בו שני מתווכים נתנו ללקוח את אותה הכתובת ונסגרה עסקה.
חוק המתווכים במקרקעין אינו מציין את גובה עמלת התיווך היות ודמי התיווך, נתונים למשא ומתן בין המתווך והלקוח אבל יחד עם זאת, הוא מגן על הלקוח מפני מעשי מרמה היות ומתווך שאינו פועל על פי החוק, צפוי לעונשים הקבועים בחוק, החל מהשעיית רישיון, דרך שלילה ואף כלה במאסר בפועל.
